ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
4071-08
21/01/2013
|
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר
|
| - נגד - |
התובע:
מנרב הנדסה ובנין בע"מ
עו"ד יעקב אביעד
|
הנתבע:
אנקר עוזי בע"מ
עו"ד מרדכי סאסי
|
| פסק-דין |
- בפני תביעה ותביעה-שכנגד, שענינן סכסוך כספי בין קבלנית בניה ראשית ("מנרב") לבין קבלנית משנה לביצוע עבודות חשמל ("אנקר"). התביעות נסבות על שני הסכמים שנכרתו בין בעלות הדין: הסכם מיום 27.9.2005 (שענינו "בנין 1" - ר' נספח א' לתצהירו של מר בצלאל שפרן מטעם התובעת), והסכם מיום 22.8.2006 (העוסק ב"בנין 2" - נספח יט' לתצהיר הנ"ל). בתביעתה טענה מנרב כי הנתבעת הפרה את שני ההסכמים, בעיכובים בביצוע העבודות וכן בליקויים בעבודות גופן. התובעת דרשה פיצוי בגין איחורים ותשלומי קנסות, כמו גם בגין הגדלת עלויות ביצוע עקב הצורך להעסיק קבלנים חלופיים. בנוסף דרשה להשיב לה תשלומים שלפי הנטען שולמו על-ידה ביתר. בתביעה-שכנגד טענה אנקר כי מנרב היא זו שהפרה את ההסכמים, בכך שלא שילמה את המגיע ממנה עבור עבודות שבוצעו. הנתבעת-שכנגד נדרשה לשלם את יתרת החוב, וכן לפצות את אנקר בגין הצורך להגדיל את מסגרת האשראי, ובגין עוגמת נפש.
-
במישור העדים: מטעם התובעת הצהירו המהנדס בצלאל שפרן - מנהל הפרויקט; המהנדס מרק פונצ'ק - חשב כמויות; המהנדס אבי רז - מפקח בניה; המהנדס נתנאל טיקטין - מתכנן עבודות חשמל; רו"ח אלון אלימלך - מנהל כספים, וכן הוגשו חוות דעת של האדריכל אבי גולדשטיין. מטעם הנתבעת הצהיר מר עוזי אנקר - מנהל. כן העידו מטעמה מר יעקב אדיב - קבלן לביצוע מע' ספרינקלרים שעבד עבור מנרב; ומר אלי פסטרנק - קבלן חשמל שעבד עבור מנרב. כל העדים נחקרו.
-
במישור חוות הדעת: הצדדים הסכימו למנות מומחה מוסכם, וזאת בגדרו של הסכם גישור חלקי מיום 25.6.2009. ההסכם קיבל תוקף של החלטה (מיום 30.6.2009). בהסכם נקבע כדלקמן:
"הצדדים ימנו בהסכמה מומחה מוסכם ומכריע בעל מומחיות בענף החשמל מתוך רשימת מומחים של בית המשפט. המומחה יצהיר על היעדר קשרים עם מי מהצדדים. המומחה ידון בטענות הצדדים מכוח ההסכמים שביניהם, היינו, בחשבונות שבין הצדדים לגבי ביצוע עבודות הקבלן בבנין 1, בנין 2 ועבודות הפיתוח. המומחה ידון גם בעבודות חריגות, תוספות ושינויים. המומחה ידון גם בהגדלת עלויות ביצוע כתוצאה מהעברתן לקבלנים אחרים, בהתאם להסכם הביצוע... על המומחה לסיים את עבודתו לרבות חוות הדעת בתוך 60 יום מעת המינוי. המומחה יתן החלטה מנומקת בכתב. הצדדים שומרים על יתר טענותיהם וידונו בכך במסגרת הגישור לאחר מתן חוות הדעת. הצדדים מסכימים כי חוות הדעת של המומחה הינה סופית ומחיבת ולא ניתנת לערעור וגם לא לחקירה בבית המשפט. שכר טרחת המומחה יתחלק בין הצדדים, מחצית לכל אחד".
- בהתאם להסכם הגישור מונה כמומחה מוסכם המהנדס משה נבות. המומחה הגיש חוות דעת מיום 23.4.2010, ולאחר מכן ענה על שאלות הבהרה של הצדדים. בהחלטה מיום 5.3.2012 התרתי לצדדים לחקור את המומחה בבית המשפט, מן הטעמים שפורטו שם (ר' פ' מיום 5.3.2012, ע' 103-101).
- בחקירת המומחה נבות התברר, כי באוגוסט 2010 - לאחר שהגיש את חוות הדעת - זומן להשתתף בתכנון "עיר הבה"דים", מטעם קבוצת חברות שהתובעת (מנרב) נמנית עליהן, ואף קיבל שכר-טרחה בקשר לכך (ר' עדותו בפ' ע' 124 ש' 24 עד ע' 127 ש' 10, ע' 135 ש' 24 עד ע' 137 ש' 6, ע' 139 ש' 27 עד ע' 143 ש' 8). באותה נקודת זמן נוצר קשר עבודה בין המומחה למנרב (ר' הודאתו בפ' ע' 157 ש' 25-24). המומחה לא הודיע על כך לצד-שכנגד או לבית-המשפט (ר' הודאתו בפ' ע' 153 ש' 12 עד ע' 154 ש' 2); וזאת אף שבתקופה זו מסר את תשובות ההבהרה (ר' תשובות הבהרה מיום 12.12.2010, מיום 27.12.2010, מיום 8.4.2011 ומיום 19.10.2011).
- ייאמר מיד: בהתנהלות זו של המומחה נפל פגם. מעת שמונה כמומחה מוסכם, חלה עליו חובת נאמנות כלפי שני הצדדים, לפעול ביושר ובהגינות וללא חשש להטייה. ניתן להניח, כי המומחה לא מצא פסול בכך שקיבל על עצמו לעבוד עבור התובעת לאחר שהשלים את חוות דעתו (ר' עדותו בפ' ע' 137 ש' 6-5). ואולם מראית פני הצדק חייבה אותו לגלות לצד-שכנגד שנוצר קשר מסחרי בינו לבין הצד האחר. אף נראה כי המומחה הכיר בדיעבד בשגיאתו זו (ר' עדותו בפ' ע' 153 ש' 12 עד ע' 154 ש' 2).
- כמובן, אין מניעה להיזקק לחוות דעתו של המומחה נבות, שהרי זו נערכה בטרם קיבל על עצמו עבודה עבור התובעת. במועד בו ערך את חוות הדעת, לא התקיים חשש של ניגוד ענינים. אשר לתשובות ההבהרה - אף בהן ניתן להסתייע ככל שהן מסייעות להבנה ולכימות מספרי של חוות הדעת. יחד עם זאת, יש להתייחס לתשובות ההבהרה בזהירות ולעיין בהן היטב, ולו לצורך מראית פני הצדק וכדי לייתר כל חשש להטייה. כפי שנראה להלן, תשובות ההבהרה בהן אעזר לצורך פסק-דיני הן תשובות עניניות, הנהנות מתימוכין ראייתיים או מהנמקה הגיונית.
- להלן אבחן את טענות הצדדים כסדרן. אפתח בדיון בתביעת מנרב, ולאחר מכן אבחן את תביעת אנקר.
תביעת מנרב
- תביעה זו מושתתת על הטענה לפיה אנקר אחרה בביצוע העבודות והותירה בהן ליקויים (ור' למשל ס' 19 וס' 26 לתצהירו של מר שפרן). מנהל הפרויקט מטעם מנרב, המהנדס בצלאל שפרן, סיכם בחקירתו הנגדית את עיקר הטענות כנגד הנתבעת (פ' ע' 54 ש' 20 עד ע' 56 ש' 10):
"... לעוזי אנקר היו כמה בעיות עקרוניות. א. הוא עבד ברמה מאוד נמוכה, בלי מנהל עבודה, עם ליקויים, הוא לא החזיק חשמלאי מוסמך קבוע בשטח. למנרב היה שם מנהל עבודה ראשי שהוא היה ברמה בינלאומית... הוא סבל קשה מאוד מאיכות הביצוע של עוזי אנקר. הוא התלונן בלי הפסק, כי הוא עושה למשל צנרת, הוא הכניס בתקרה צנרות והסתבר שעשו את זה בצורה לא מקצועית... היו צריכים להכניס מחדש ברצפה, זה גרר חציבות, תיקוני גמר, תיקוני טיח. היו בעיות של חוסר הכנות כמו שצריך, עבודה לא מקצועית כמו שהעידו גם המומחים... זו היתה בעיה מס' 1. דבר שני שהיתה בעיה עם עוזי אנקר, עוזי אנקר עבד בצורה מאוד איטית. הוא החזיק אנשים שבאו בלי ציוד, הם היו עובדים והיו אומרים: חסר ציוד, תזמינו. הפעילו כל מיני קבלני משנה בצורות משונות. תמיד היה חסר להם חומרים, תמיד לא יכלו להתקדם, העבודה התנהלה בצורה מאוד איטית. נקודה שלישית שהיתה גם כן מאוד מאפיין אצל עוזי אנקר, עוזי אנקר היה קבלן ראשי בשטח של חשמל, הוא היה צריך לעשות את כל עבודות החשמל
, ללא יוצא מהכלל, והחוזה אומר את זה במפורש. עכשיו הוא ניסה כל הזמן להמציא סעיפים או תתי סעיפים שהוא לא חייב לעשות, שכאילו לא כלולים בחוזה, היה דורש בגינם מחירים מופרזים לא לפי החוזה, לא לפי דקל מינוס 20%, והיה אומר: אתם לא משלמים לי, אני עוזב את העבודה. למרות שבחוזה היה כתוב שגם אם יש איזו עבודה נוספת אמיתית שבעיקר העבודות הנוספות היו עבודות לא אמיתיות, היו לא נכונות... הוא היה מושך לכל הכיוונים שכאילו הדברים לא כלולים בחוזה. אבל גם שהיה לו משהו אמיתי, הוא היה מגיש מחיר פי 4 ובניגוד לאמור בחוזה. שהוא צריך לבצע את העבודה, הוא אומר - אתם לא משלמים לי, אני עוזב את העבודה. אז ככה העבודה התנהלה, סנקציות, שביתות איטלקיות, מחירים מופרזים, עבודה לקויה. ... פה היה מצב שהגיעו מים עד נפש, העבודה נעצרה, עיכובים, חששנו מקנסות לדיירים, כפי שאכן באמת נאלצנו לשלם מאות אלפי שקלים וגם איכות עבודה לא טובה".
- תלונות התובעת הנ"ל זכו לביטוי כתוב בזמן אמת, הן בהתייחס לבנין 1 והן בהתייחס לבנין 2, וזאת בסדרת מכתבים שהוציאה; ולמשל:
בנין 1
א. בפרוטוקול פגישה מיום 15.5.2006 הוסכם כי הקבלן יקבל מקדמה לצורך זירוז עבודות החשמל, והקבלן מצידו התחייב לבצען ללא עיכוב כלשהו "לרבות בגין מחסור בחומרים... ו/או מחלוקות כספיות ו/או כל סיבה אחרת" (נספח ב' לתצהיר שפרן).
ב. מכתב מיום 18.5.2006 נדרש מר אנקר לתגבר את כח האדם ולהשלים באופן מהיר את עבודות החשמל (נספח ג' לתצהיר שפרן).
ג. במכתב מיום 14.9.2006 נדרש מר אנקר "לטפל בליקויים כפי המופיע בדו"ח ולהמשיך בעבודות בהתאם להערות של יועץ החשמל", כפי שהופיעו בדו"ח פיקוח עליון שצורף למכתב (נספח ד' לתצהיר שפרן).
ד. בסיכום פגישה מיום 29.1.2007 סוכם כי "יש לספק ולהשלים את כל עבודות החשמל..." (נספח ו' לתצהיר שפרן).
ה. במזכר מאת מנהל הפרויקט מר אברהמי צוין כי הקבלן מאחר ומעכב את קבלן הגבס. נכתב כי "הקבלן לא מבצע אחריו איסוף אלמנטרי של פסולת. תשתיות התחברות לבנין 1 עיכובים ע"ג עיכובים, הימנעות בעבודה ביום ו'... סגירת תעלות לקוי תשתיות לא כיסוי חול..." (ס' 19.10 ונספח ז' לתצהיר שפרן).